החלטה בתיק ת"א 628-08

מיכאל מושייב הגיש תביעה, בין היתר, נגד תדהר תעשיות נגרות בע"מ ובשמה הקודם טופז תעשיות מטבחים (1990) בע"מ (להלן: "תדהר").

התובענה נקבעה לשמיעת הוכחות ליום 3.10.11.

ביום 7.1.11 הוגשה בקשה  לעיכוב הליכים מהטעם שהוגשה בקשה לפירוק תדהר ומונה כמפרק זמני של תדהר עוה"ד גונן קסטנבאום (להלן: "המנהל המיוחד"). בית המשפט  הורה על העברת הבקשה לעיכוב הליכים לבא כוח התובע  וקצב לבא כוח התובע 30 יום להגיש תגובתו.

ביום 26.9.11 הגיש  המנהל המיוחד בקשה דחופה למתן החלטה בקשה לעיכוב הליכים. בבקשה זו ציין המנהל המיוחד, כי יש להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים מהטעם שבא כוח התובע לא הגיב לבקשה לעיכוב הליכים תוך המועד שנקצב לו בהחלטה מיום 23.1.11. עוד באותו יום הורה בית המשפט למנהל המיוחד לצרף אסמכתא לביצוע מסירת הבקשה לעיכוב ההליכים לבא כוח התובע.

ביום 27.9.11 התקבלה תגובת בא כוח התובע, בה הוא מדגיש כי הבקשה לעיכוב הליכים מיום 7.1.11 וההחלטה המורה על תגובתו תוך 30 יום הומצאה לו רק ביום 27.9.11 (כך!).

בתגובתו חלק בא כוח התובע על עמדת המנהל המיוחד ולשיטתו  ניתן להמשיך בהליכים נגד תדהר.

 נוכח המועד הקרוב של ישיבת ההוכחות, הורה בית המשפט בהחלטה מיום 2.10.11 כאשר במאמר מוסגר יש לציין שזהו יום העבודה הראשון לאחר יום 27.9.11 שכן המדובר בחופשת ראש השנה, הורה בית המשפט כך:

            "לדיון במועד הקבוע. בא כוח המבקשת (תדהר - התוספת שלי א.ב.) יתייצב לדיון ויהיה מצויד באסמכתאות לגיבוי טענותיו העובדתיות והמשפטיות".

דא עקא, לישיבת ההוכחות שנקבעה כאמור ליום 3.10.11 ובמהלכה ביקש בית המשפט לשמוע טיעון סדור לעניין הבקשה לעיכוב ההליכים, לא התייצב המנהל המיוחד.

בית המשפט ביקש מאחד מעורכי הדין שנכח באולם וייצג נתבע אחר, ליצור קשר טלפוני עם המנהל המיוחד ולאחר שהלה שוחח עימו, הודיע לבימ"ש כי המנהל המיוחד הודיע לו כך:

"אין לי כוונה להגיע והדברים ברורים בחוק ואין לבימ"ש סמכות וגם אם ינתן היום פסק דין אין לו שום משמעות לפסק הדין"

לאחר דברים אלה, הוציא בית המשפט מלפניו החלטה במסגרתה הורה למנהל המיוחד להגיב, שכן בית המשפט זימן אותו לדיון במעמד הצדדים לשמיעת הטיעונים, בין היתר, בבקשה לעיכוב ההליכים תוך ציון הברור מאליו שהזמנה לבימ"ש אינה בגדר המלצה.  עוד ציין בית המשפט בהחלטתו שעל המנהל המיוחד לפרט, מדוע לא תוגש נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין ומדוע לא יוטלו עליו הוצאות אישיות נוכח אי התייצבותו כאמור לעיל.

המנהל המיוחד הגיב תוך שהוא מציין את נימוקיו המשפטיים לקבלת הבקשה לעיכוב ההליכים. בהמשך תגובתו, מסביר המנהל המיוחד, כי סבר שאם יצרף אסמכתא לכך שהבקשה לעיכוב הליכים מיום 7.1.11 בצירוף ההחלטה המורה על תגובה, תוגש לבימ"ש "יורה בית המשפט  הנכבד על עיכוב ההליכים שבכותרת נגד החברה" (סעיף 5 סיפא להודעה/תגובה מטעם המנהל המיוחד).

עוד המנהל המיוחד מאשר כי אמר בשיחת הטלפון שקיים עם אחד מבאי כוח הנתבעים, שהוראות פקודת החברות בעניין עיכוב הליכים הינן ברורות וחד משמעיות "אולם, בין זה לאי התייצבותו לדיון אין דבר וחצי דבר ונראה כי עוה"ד מנדלוביץ הוציא דברים מהקשרם כפי שעולה מפרוט' הדיון מיום 3.10.11". (סעיף 6 סיפא להודעה/תגובה מטעם המנהל המיוחד).

לא זו אף זו, המנהל המיוחד מוסיף ומציין כי בהיותו עו"ד ותיק הוא מלא הערכה למערכת המשפט וחשיבות המועדים וסבר שאין באי התייצבותו כדי להביע זלזול וההיפך הוא הנכון.  כך הוא גם מציין "הגדיל והגיש את הבקשה למתן החלטה נוכח מועד הדיון הקרוב" (סעיף 9 להודעה/תגובה המנהל המיוחד).

לא ברור מהיכן שאב המנהל המיוחד את הסברה כי אם יצרף את האסמכתא לביצוע מסירת הבקשה לעיכוב ההליכים בצוותא חדא עם ההחלטה המורה על תגובה, תתקבל בקשתו באופן אוטומטי.

לא זו אף זו, בא כוח התובע חלק על עמדתו של המנהל המיוחד וזאת נוכח נוסח ההחלטה של בית המשפט המחוזי במסגרתה מונה המנהל המיוחד.

יודגש כי בא כוח התובע ציין בתגובתו כי הבקשה לעיכוב הליכים הומצאה לו רק ביום 27.9.11 כלומר כ- 9 חודשים לאחר מתן ההחלטה. המנהל המיוחד לא הגיב לטענות אלה, לא בקשה נפרדת ואף לא בהודעה זו. אם סבר המנהל המיוחד כי דין בקשתו להתקבל, ראוי שיעורר בקשה למתן החלטה בחלוף המועד להמצאת תגובה, אם מסר את הבקשה לבא כוח התובע, מבעוד מועד, על מנת שניתן יהיה לתת החלטה לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בין בכתב ובין בע"פ.

גם אם דין הבקשה לעיכוב ההליכים בסופו של יום להתקבל, בית המשפט הורה באופן ברור ושאינו משתמע לשתי פנים, שעל המנהל המיוחד להתייצב לדיון.